כבד שומני: האויב השקט שנמצא אצל 1 מכל 3 אנשים (ואיך לא לפספס אותו)
- morhafakot2
- לפני 6 ימים
- זמן קריאה 3 דקות
הכבד לא תמיד כואב כשהוא מתחיל לצאת מאיזון וזו בדיוק הבעיה.
אפשר להרגיש בסך הכול “בסדר”, להמשיך בשגרה, לעבוד, לאכול, לישון ובינתיים מצטבר שומן בכבד בלי סימן ברור שגורם לנו לעצור ולבדוק.
כבד שומני מטבולי, שנקרא כיום MASLD, הוא כבר אחת ממחלות הכבד הכרוניות הנפוצות ביותר בעולם ומשפיע על יותר מ־30% מהאוכלוסייה העולמית. אצל אנשים רבים הוא כמעט ואינו גורם לתסמינים, ולכן לא פעם מגלים אותו במקרה בבדיקות שנעשו מסיבה אחרת.
ולמה לא כדאי להתעלם מכבד שומני?
כי “כבד שומני” אינו תמיד ממצא תמים שנשאר כפי שהוא.
אצל חלק מהאנשים התהליך עלול להתקדם לדלקת בכבד= MASH, ובהמשך להצטלקות של רקמת הכבד, פיברוזיס ואף שחמת. בנוסף, MASLD קשור לעיתים קרובות לאותה תמונה מטבולית שמעלה גם סיכון לסוכרת מסוג 2 ולתחלואה קרדיו־וסקולרית.
והנקודה החשובה ביותר?
דווקא בשלבים המוקדמים יש הרבה מאוד מה לעשות.
שינויים בתזונה, פעילות גופנית, איזון משקל כאשר יש צורך בכך וטיפול בגורמי הסיכון המטבוליים יכולים להפחית את כמות השומן בכבד, ובחלק מהמקרים גם לשפר דלקת ופיברוזיס.
זה לא רק “אכלתי יותר מדי שומן”
זו אחת הטעויות הנפוצות.
היום אפילו השם החדש של המחלה מדגיש שהסיפור הוא מטבולי.
כבד שומני מופיע פעמים רבות יחד עם עמידות לאינסולין, סוכר גבוה או טרום־סוכרת, עודף משקל או היקף מותניים גבוה, לחץ דם, טריגליצרידים גבוהים או HDL נמוך.
כלומר, כשאנחנו מסתכלים על הכבד בלבד, אנחנו עלולים לפספס את התמונה.
צריך לשאול:
מה קורה עם הסוכר?
איך הגוף מגיב לאינסולין?
מה מצב השומנים בדם?
איך נראים התזונה והתנועה?
ומה עוד מעמיס על מערכת חילוף החומרים?
ופה אבחון תדרים יכול לתת לי עוד שכבת הסתכלות
אחד הדברים שאני אוהבת באבחון תדרים הוא האפשרות להסתכל על האדם כתמונה שלמה ולא רק על סימפטום בודד.
במהלך האבחון אני בוחנת מגוון רחב של מדדים ודפוסים הקשורים למערכות הגוף, עומסים, חסרים אפשריים והתמונה המטבולית הכללית.
לא פעם עולים אצלי באבחון סימנים ברורים שמפנים את תשומת הלב לכבד שומני בפרט ולמערכת המטבולית בכלל, גם אצל אדם שכלל לא הגיע בגלל תלונה שקשורה לכבד.
וזה עבורי הרגע החשוב,
כאן כדאי לעצור ולבדוק.
אם עולה חשד או תמונה שמצריכה בירור, אני מפנה לבדיקות הרפואיות המתאימות בהתאם לצורך.
וזה בדיוק ההבדל בין לחכות לבין מניעה
יותר מדי אנשים מתחילים להתייחס לגוף רק כשהוא כבר צועק.
כשהבדיקה חריגה מאוד.
כשהכאב מופיע.
כשהעייפות הופכת קשה.
כשהסוכר עולה.
או כשהממצא כבר מופיע בבירור בהדמיה.
אני מעדיפה לשאול הרבה קודם:
מה הגוף מנסה לומר לנו עכשיו?
לא מתוך פחד, אלא מתוך אחריות.
כי אם אפשר לזהות גורמי סיכון,
להבין את התמונה המטבולית ולשנות כיוון מוקדם יותר,
למה לחכות שהמצב יסתבך?
אז למי כדאי במיוחד לשים לב?
אם יש לך אחד או יותר מהדברים הבאים:
עודף משקל או הצטברות שומן בטני
סוכר גבוה, טרום־סוכרת או סוכרת
טריגליצרידים או כולסטרול שאינם מאוזנים
לחץ דם גבוה
עייפות וחוסר חיוניות שלא ברור מאיפה הגיעו
אורח חיים ישבני
או שכבר נאמר לך בעבר שיש כבד שומני ולא באמת נעשה עם זה משהו
זה בהחלט מקום ששווה להתייחס אליו ולא לדחות.
הכבד הוא אחד האיברים המרכזיים ביותר בחילוף החומרים, בפינוי ובעיבוד של חומרים בגוף.
לא כדאי לחכות שהוא יתחיל לצעוק כדי להתחיל לדאוג לו.
אם גם לך חשוב לקבל תמונה רחבה יותר על מה שקורה בגוף, לזהות נקודות שדורשות תשומת לב ולהבין מה נכון לבדוק ולחזק, אפשר לפנות אליי לאבחון תדרים ולהתחיל לעשות סדר.
לפעמים הממצא החשוב ביותר הוא דווקא זה שעוד לא הספיק להפוך לסימפטום.
מוזמנ/ת לפנות אליי לאבחון ראשוני של התופעה ועוד תמונה כוללת על הקורה בגופך- עודפים, חוסרים, תקיעויות, ספיגה, פתוגנים ועוד...
רוצה להבין יותר על אבחונים בקליניקה ויתרונותיהם?
כאן בשבילך 💚
מור מרים ליברמן
נטורופתיה • תדרים • תודעה
ליווי בריאותי • התפתחותי • עסקי
☎ 052-5057171
תגובות