סיפור מהקליניקה: כשאמונה משפחתית אחת מנהלת דורות שלמים
- morhafakot2
- 20 במאי
- זמן קריאה 4 דקות
לפני כשנה וחצי הגיעה אליי מטופלת, אישה גרושה כבר כעשר שנים, עם רצון מאוד עמוק לזוגיות טובה, בריאה ומיטיבה.
היא לא הבינה למה, למרות הרצון, משהו בפנים לא באמת מאפשר לה להיפתח לקשר נכון.
כשהתחלנו לעבוד לעומק, עלו שכבות מאוד כואבות.
באחד הסשנים הגענו לאמונת שורש משפחתית חזקה מאוד:
“גברים בוגדים — ונשים צריכות לשתוק.”
זו לא הייתה סתם מחשבה.
זו הייתה חוויה שעברה במשפחה.
סיפור של נשים שראו, ידעו, כאבו, בלעו, שתקו... ושילמו על זה מחיר כבד בגוף, בלב ובנפש.
המטופלת שלי, לעומת זאת, גדלה עם החלטה פנימית חזקה מאוד:
“אני לא אשתוק. אני לא אסכים לבגידה. אני לא אחיה בשקר.”
על פניו, החלטה בריאה.
אבל בתת־המודע, לפעמים גם החלטה צודקת יכולה להפוך לחומה.
חומה שמגינה עלינו, אבל גם מונעת מאיתנו לקבל אהבה.
באותו תהליך שחררנו את האמונה המשפחתית הזו מהשדה התודעתי שלה.
וכפי שקורה ברפואה תודעתית תת הכרתית- תהליך שמשתחרר משפיע ברמה ביו-גנטית, כלומר ממשיך לדורות הבאים...
ומה שהיה מדהים לראות הוא שלא רק היא הושפעה מהשחרור הזה.
בתוך כחצי שנה שלושת הילדים שלה התחתנו.
כן. שלושתם!!!
גם בת שכבר הייתה אמא בעצמה ולא מיהרה להתחתן וחיה עם תינוקת קטנה ובן זוגה מחוץ לנישואים, וגם שני הבנים שלקחו את הזמן.
כאילו משהו בשדה המשפחתי השתחרר, ואפשר לדור הבא לבחור אחרת.
אבל הסיפור לא נגמר שם.
לאחרונה היא חזרה לסשן נוסף.
הילדים כבר התחתנו, אבל היא הרגישה שבתוכה עדיין יש משהו שלא יושב עד הסוף. עדיין היה קושי להיפתח לזוגיות נכונה עבורה. במקביל, היא גם עמדה מול החלטה משמעותית נוספת: לצאת לפנסיה, ולהרגיש שלמה עם זה.
בתהליך החדש התחלנו לגעת בשכבות עמוקות יותר של תת־המודע.
עלו פחדים, התנגדויות, עומס מחשבתי, דאגות, בלבול, וגם אירוע חזק מול מקום העבודה שהציף אצלה התקף חרדה .
בתוך העבודה על החרדה התחילו לעלות גם חלקים שקשורים לגרוש שלה:
תלות רגשית ישנה, צורך כפייתי לעזור לו, קשר פנימי שלא באמת נותק, למרות שמבחינה שכלית ורגשית היא כבר ידעה היטב עד כמה הדפוס הזה לא נכון עבורה.
לפעמים הגוף והתודעה לא משתחררים באותו קצב.
השכל כבר מבין.
הלב כבר רוצה קדימה.
אבל מערכת העצבים, הזיכרונות, הפחדים וההרגלים הישנים עדיין מחזיקים.
והיות והגוף שלה היה דרוך מאוד, כואב ורגיש בנושא הגרוש שלה- הוא הגיב בעוצמה מאוד גדולה. הבלבול, העוול, החוסר צדק שעברה בחיים, הקושי המשמעותי לשחרר, כל אלה שיגעו אותה ו"הדליקו אותה". מתוך החוסר שקט העוצמתי שעברה, היא הגיעה לבית החולים, עברה בדיקות, ושם נאמר לה שמדובר בדלקת בקרום הלב.
וכאן היה לי חשוב להבין לא רק “מה האבחנה”, אלא למה הגוף שלה הגיע למצב הזה ברמה השורשית.
כן, היא קיבלה רגליים קרות ורצתה להפסיק את הטיפול, אך הבינה מהר מאוד שאם לא נמשיך את העבודה ואת השחרור המתבקש להיעשות- מצבה עלול להחריף.
יש גבול כמה התודעה שלנו יכול "לטאטא דברים מתחת לשטיח"
בכל זאת היא לקחה כשבועיים רגיעה ואז בהחלטה נועזת אמרה לי שהיא ממש חלשה ואין לה יכולת לבצע את הטיפול. אז עשיתי אותו מרחוק עבורה.
היה מדהים לראות לאורך הדרך, כי בשבועות שבהם היא לא טופלה על ידי-
לא נראתה באמת התקדמות משמעותית בריפוי.
הגוף כאילו נשאר בדריכות, בתוך אותו עומס פנימי, בתוך אותה התנגדות, בתוך אותו בלבול עמוק בין מה שהיא רגילה להחזיק שנים, לבין מה שהנשמה והמערכת שלה כבר ביקשו לשחרר.
כשחזרנו לעבוד, התחלנו לפרק את השורש:
את ההסכם הקרמטי מול הגרוש, את התלות הרגשית, את הצורך הכפייתי לעזור לו, את השיפוט הפנימי, את הפחד לשחרר, את ההרגלים הישנים, ואת כל העומס שהלב ומעטפת הלב החזיקו במשך שנים.
עבדנו דרך פחדים עמוקים, דרך תחושת חוסר ברירה, דרך זיכרונות של ילדה שראתה דוגמאות לא פשוטות לזוגיות, דרך הכאב על אמא, אבא, בעל לשעבר, ודרך ההבנה שהשיעור הגבוה שלה בחיים הוא לבנות בתוכה ובמשפחה שלה תודעה חדשה של זוגיות בריאה.
ושם ראינו שינוי.
ברגע שהתחלנו לפרק, לאזן ולרפא את מה שישב מתחת לפני השטח, הגוף התחיל להגיב אחרת. הייתה התקדמות הרבה יותר מהירה, הרבה יותר ברורה, והרבה יותר עמוקה בתהליך הריפוי שלה.
בהמשך היא עשתה בדיקות אצל הקרדיולוג, וקיבלה תשובה שהכול תקין ונקי.
וזה בדיוק מה שמרגש אותי בעבודה הזאת:
לא להסתכל רק על הסימפטום, אלא להבין מה הגוף מספר דרך הסימפטום.
איפה הלב מחזיק כאב ישן.
איפה מעטפת הלב מגנה יותר מדי.
איפה מערכת העצבים כבר לא מסוגלת לשאת עוד עומס.
ואיפה תת־המודע עדיין נאמן לסיפור שכבר מזמן הגיע הזמן להשתחרר ממנו.
כי לא מדובר רק ב”בעיה” אחת.
לא רק בזוגיות.
לא רק בפנסיה.
לא רק בחרדה.
לא רק בגוף.
מדובר במארג שלם:
אמונות משפחתיות,
מערכת עצבים,
תת־מודע,
בחירות חיים,
נאמנויות ישנות,
פחדים,
אהבה,
אשמה,
אחריות,
וצורך עמוק להיות סוף־סוף חופשייה.
מהר מאוד היא גם קיבלה החלטה גדולה והגישה מכתב יציאה לפנסיה בלב שלם.
ומעבר לכל זה, היא מתחילה להרגיש בפנים תנועה חדשה: יותר בהירות, יותר שחרור, יותר שקט, יותר אומץ לבחור את החיים שלה מחדש.
בעיניי, זה אחד הדברים הכי מרגשים בקליניקה:
לראות איך תת־המודע מנהל אותנו לפעמים במשך שנים.
איך אמונה אחת יכולה לעבור בין דורות.
איך הגוף מדבר כשאנחנו כבר לא מצליחות להחזיק
ואיך ברגע שמתחילים להקשיב באמת, משהו מתחיל להשתנות.
לא בכוח.
לא בקסם.
אלא דרך עבודה עמוקה, עקבית, רגישה ומדויקת.
לפעמים אנחנו חושבות שאנחנו מחפשות זוגיות.
אבל בעצם הנשמה מבקשת קודם כל להשתחרר מהסיפור הישן.
ורק אז אפשר להתחיל לכתוב סיפור חדש.
הסיפור שלה עצמה
ללא עבר ועם המון תקווה לעתיד
ואם גם את מרגישה שאצלך יש דפוס שחוזר שוב ושוב
בזוגיות, בגוף, בעבודה או בתחושת התקיעות הפנימית
יכול להיות שלא מדובר רק ב”אופי” או “מזל”,
אלא באמונה עמוקה שמבקשת להשתחרר.
כאן בשבילך 💚
מור מרים ליברמן
נטורופתיה • תדרים • תודעה
ליווי בריאותי • התפתחותי • עסקי
☎️ 052-5057171
רוצה להבין איך טיפול תודעתי עובד?-
רוצה עוד טיפים ומידע על תחום הבריאות, תדרים ותודעה?-
תגובות